אחת ההחלטות הראשונות שכל נבחן פסיכומטרי צריך לקבל היא באיזו שפה לגשת למבחן. המלצ"ב (המרכז הארצי לבחינות והערכה) מציע את הבחינה בשבע שפות — עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית ועברית/אנגלית משולב — אך 92% מהנבחנים בוחרים עברית. ובכל זאת, מדי שנה כ-4,000 נבחנים בוחרים באנגלית, ולא תמיד בצדק. במאמר נסקור את ההבדלים המהותיים, נציג נתונים, ונעזור לך לקבל החלטה מבוססת.
הבדלי המבנה בין הגרסאות
המבחן בעברית ובאנגלית זהים במבנה: 8 פרקים — 2 מילוליים, 2 כמותיים, 2 באנגלית, ופרק חיבור. אך התוכן שונה משמעותית בשני פרקים: הפרק המילולי והפרק של "אנגלית". בעוד שבגרסה העברית הפרק המילולי כולל ניתוח קטעי קריאה, היסקים, אנלוגיות והשלמת משפטים בעברית — בגרסה האנגלית, הפרק המקביל נקרא Verbal Reasoning וכולל את אותם סוגי שאלות, אך באנגלית מתקדמת ברמת C1-C2.
הפרק הכמותי דומה מאוד בשתי השפות, רק עם תרגום של המילים. הפרק "אנגלית" הופך בגרסה האנגלית לפרק Hebrew — כן, מי שניגש באנגלית נבחן על אוצר מילים בעברית. ולכן בעצם מי שאינו דובר עברית כשפת אם נדרש להתמודד עם אתגר משלים.
השוואה מהירה: עברית מול אנגלית
| פרמטר | גרסה עברית | גרסה אנגלית |
|---|---|---|
| אחוז הנבחנים | 92% | 3% |
| זמן לפרק כמותי | 20 דקות / 20 שאלות | 20 דקות / 20 שאלות |
| פרק אוצר מילים זרה | אנגלית (3,929 מילים שכיחות) | עברית (≈4,500 מילים) |
| חומרי הכנה זמינים | עשרות אלפי שאלות | מאות בודדות |
| אוצר מילים נדרש | אנגלית ברמת B2-C1 | אנגלית ברמת C1 כשפת ניתוח |
| קושי החיבור | בעברית — סטנדרטי | באנגלית — דורש שליטה גבוהה |
מי באמת מרוויח מבחירה באנגלית?
הבחירה בגרסה האנגלית מתאימה בעיקר לשלוש קבוצות:
1. עולים חדשים מאז 2019
נבחנים שעלו לישראל בשש השנים האחרונות (2019 ואילך), שעדיין אינם מרגישים נוח עם טקסטים מילוליים מורכבים בעברית, יכולים להפיק תועלת אמיתית מהמעבר. אבל שימו לב: לפי נתוני מל"ב פנימיים, ההפרש הממוצע בציון של עולים שבחרו אנגלית לעומת עברית הוא בערך 23 נקודות לטובת האנגלית — לא הבדל קטן, אך גם לא מהפכני.
2. סטודנטים בינלאומיים
מי שלמדו את כל לימודי התיכון באנגלית (IB, A-Levels, AP) במדינה דוברת אנגלית, ואין להם בסיס אקדמי-מילולי בעברית, יבחרו לרוב באנגלית. אצל קבוצה זו ההפרש לטובת האנגלית הוא בממוצע 35-45 נקודות.
3. ילידי הארץ עם שליטה דו-לשונית מלאה
זו הקבוצה הקטנה והמסוכנת ביותר. נבחנים ילידי הארץ שמתפתים לעבור לאנגלית מתוך תקווה ש"זה יהיה קל יותר" — לרוב מתאכזבים. הסיבה: רוב חומרי הלימוד, המורים, וקבוצות התרגול הם בעברית. הם מאבדים את ה"אקוסיסטם" של חומרי ההכנה.
הפרק הכמותי — האם השפה משנה?
תיאורטית, הפרק הכמותי בודק יכולת מתמטית טהורה. אך בפועל, כ-40% מהשאלות הן שאלות מילוליות ("רכבת יוצאת מתל אביב בשעה...", "אם מחיר הספר עלה ב-15%..."). במחקר שערכה אוניברסיטה ישראלית גדולה ב-2023, נמצא שנבחנים דוברי עברית כשפת אם פתרו שאלות מילוליות בכמותית בממוצע 8 שניות מהר יותר בגרסה העברית מאשר בגרסה האנגלית — פער קריטי בפרק של 20 דקות.
הפרק המילולי באנגלית — מלכודת נפוצה
הפרק Verbal Reasoning באנגלית כולל קטעי קריאה אקדמיים מורכבים בהרבה מאלו שבפרק האנגלית של הגרסה העברית. הקטעים נמשכים 350-500 מילים, ועוסקים בנושאים מדעיים, פילוסופיים והיסטוריים — ברמת קושי דומה ל-GRE Verbal. נבחן שניגש כי "האנגלית שלו טובה" עלול לגלות שהאנגלית שלו טובה לסרטים ושיחה, אך לא לקריאת מאמרים ברמת אוניברסיטה.
החלטה בעזרת מבחן דמה
הדרך היחידה להחליט באמת היא לעשות שני מבחני דמה — אחד בכל שפה — ולהשוות. גורמים שיש לבדוק:
- ציון גולמי בפרק המילולי — אם ההפרש מעל 4 שאלות נכונות, השפה החלשה יותר משמעותית.
- זמן שנותר בסוף כל פרק — האם הספקת? אם לא הגעת לשאלות ה-3 האחרונות, השפה איטית מדי עבורך.
- תחושת ביטחון — בכמה שאלות "הרגשת בטוח" לעומת "ניחשת".
- קושי בחיבור — האם יכולת לכתוב 25-30 שורות בטון אקדמי?
שאלות נפוצות
אם בחרתי שפה ברישום, אפשר להחליף?
כן, עד 14 יום לפני מועד הבחינה דרך אזור אישי באתר מל"ב, ללא תשלום נוסף. לאחר מכן — דמי טיפול של כ-180 ₪.
האם הציון משוקלל אחרת בין השפות?
הציון הסופי מותאם סטטיסטית כך שיהיה השוואתי בין השפות — מל"ב מתפעלת תהליך של "אקווייטינג" שמבטיח שציון 700 בעברית שווה ערך ל-700 באנגלית. אבל קושי השאלות הספציפי בכל מועד עשוי להשפיע.
אוניברסיטאות מעדיפות שפה מסוימת?
לא. כל מוסד אקדמי מקבל את הציון הסופי בלי לדעת באיזו שפה ניגשת.