תאוריה פסיכומטרי · מבחן עיוני
מדריך לימוד · חוקי תנועה ללא תשלום
חוקי תנועה

מהירויות מותרות בישראל - הטבלה המלאה למבחן התאוריה

עודכן: יולי 2026

בקצרה

בישראל יש ברירת מחדל למהירות מרבית לפי סוג הדרך: 50 קמ״ש בעיר, 80 קמ״ש מחוץ לעיר, 90 קמ״ש בדרך לא עירונית עם שטח הפרדה בנוי, ו-110 קמ״ש בדרך מהירה (לרכב פרטי). לרכבים כבדים, לאוטובוסים ולטרקטורונים יש מגבלות נמוכות יותר, ולפעמים התמרור בשטח גובר על ברירת המחדל - אבל לא תמיד. במבחן התאוריה שואלים על זה המון, ורוב הטעויות נובעות מבלבול בין ׳מה כתוב בחוק כברירת מחדל׳ לבין ׳מה שהתמרור אומר בפועל׳.

כל נהג טרי מגיע לכביש עם אותה שאלה: כמה מהר מותר לי לנסוע כאן? התשובה לא תמיד תלויה בתמרור - לפעמים היא תלויה בסוג הדרך, ולפעמים בסוג הרכב שאתה נוהג בו. משאית כבדה לא נוסעת באותה מהירות כמו רכב פרטי, גם אם שניהם על אותו כביש. בתאוריה זה אחד הנושאים שחוזרים הכי הרבה, כי הוא משלב שינון של מספרים עם הבנה של מתי כל מספר חל. החדשות הטובות: ברגע שמבינים את ההיגיון מאחורי הטבלה - עירונית, לא עירונית, לא עירונית עם הפרדה, ודרך מהירה - הכל מסתדר. וזה לא רק לצורך המבחן. מהירות היא הגורם שקובע בפועל כמה זמן יש לך להגיב כשמשהו קורה בדרך, וכמה חזקה תהיה התאונה אם בכל זאת תקרה. בואו נעבור על זה שיטתי.

ברירת המחדל: ארבעה סוגי דרך, ארבע מהירויות

החוק הישראלי קובע מהירות מרבית ברירת מחדל לפי סוג הדרך, כשלא הוצב תמרור שאומר אחרת. עבור רכב נוסעים פרטי (הרכב שרוב הנבחנים לומדים עליו) ארבעת הסוגים הם:

  • דרך עירונית - בתוך העיר או היישוב, ליד בתים, מדרכות, חניות. ברירת המחדל: 50 קמ״ש.
  • דרך שאינה עירונית - כביש בין-עירוני רגיל, בלי הפרדה בנויה בין הנתיבים בכל כיוון. ברירת המחדל: 80 קמ״ש.
  • דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי - כביש בין-עירוני שיש בו אי תנועה פיזי (לא סתם קו לבן) שמפריד בין הכיוונים. ברירת המחדל: 90 קמ״ש.
  • דרך מהירה - כביש מהיר עם הפרדה מלאה, ללא צמתים ברמת הכביש (כמו כביש 6 או קטעי כביש 2). ברירת המחדל לרכב פרטי: 110 קמ״ש.

שימו לב: ההבדל בין ׳לא עירונית רגילה׳ ל׳לא עירונית עם שטח הפרדה בנוי׳ הוא לא סתם 10 קמ״ש שרירותיים - הוא נובע מכך שכביש עם הפרדה פיזית מונע התנגשויות חזיתיות, ולכן החוק ׳מרשה׳ יותר מהירות כשהסיכון הזה מוסר. כדאי לשנן את ארבעת המספרים האלה כסולם אחד - 50, 80, 90, 110 - כי כל שאר הטבלה בעצם בונה על הבסיס הזה ומוסיפה חריגים לפי סוג הרכב.

המהירות המרבית המותרת לרכב נוסעים פרטי, לפי סוג דרך (ללא תמרור המורה אחרת)
סוג הדרךמהירות מרבית מותרת
דרך עירונית50 קמ״ש
דרך שאינה עירונית (ללא הפרדה)80 קמ״ש
דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי90 קמ״ש
דרך מהירה110 קמ״ש

לא כל הרכבים שווים: מגבלות לפי סוג רכב

ברירת המחדל שלמעלה היא לרכב נוסעים פרטי. רכבים אחרים - אוטובוסים, משאיות, אופנועים, טרקטורים - מוגבלים אחרת, כי משקל וגודל משפיעים ישירות על מרחק הבלימה ועל יציבות הרכב. ככל שהרכב כבד וגדול יותר, לוקח לו יותר זמן ומרחק לעצור, ולכן המחוקק ׳מוריד לו את הרף׳ בדיוק במקומות שבהם המהירות הגבוהה ביותר מותרת - כלומר בדרך מהירה ובדרכים הבין-עירוניות.

  • אוטובוס (שאינו אוטובוס זעיר): 50 קמ״ש עירונית, 80 לא עירונית, 90 לא עירונית עם הפרדה, אבל רק 100 קמ״ש בדרך מהירה (לא 110 כמו רכב פרטי).
  • רכב מסחרי עד 3,500 ק״ג: בדרך שאינה עירונית ללא הפרדה - 80 קמ״ש, כמו רכב פרטי.
  • רכב מסחרי/משא כבד, מעל 12,000 ק״ג: מוגבל ל-50 קמ״ש בעיר - וזה תקף גם אם מוצב תמרור שמתיר מהירות גבוהה יותר. גם בדרך שאינה עירונית וגם בדרך מהירה המהירות המרבית שלו זהה: 80 קמ״ש בלבד - הוא לא זכאי ל-110 קמ״ש כמו רכב פרטי, ומהירות ה-80 לא עולה גם כשעוברים לדרך מהירה.
  • טרקטור משא: 40 קמ״ש כברירת מחדל.
  • טרקטורון: 40 קמ״ש בכל דרך, בלי יוצא מן הכלל.
  • אופנוע (דרגה A, ללא תמרור אחר): 50 קמ״ש עירונית, 80 קמ״ש לא עירונית - כמו רכב פרטי. גם אופנוע קטן (עד 125 סמ״ק) לא מקבל הנחה: אותם 50 קמ״ש בעיר.

הכלל הכללי: ככל שהרכב כבד וגדול יותר, המהירות המרבית שלו נמוכה יותר או שווה לזו של רכב פרטי - אף פעם לא גבוהה ממנה. זה עיקרון שכדאי לזכור גם בלי לשנן כל מספר בנפרד: אם שאלה במבחן מציעה לך תשובה שבה למשאית כבדה מותר לנסוע מהר יותר מרכב פרטי באותה דרך, כמעט תמיד זו תהיה התשובה השגויה.

מהירות מרבית מותרת לפי סוג רכב (ק״ג = משקל כולל מותר; חלק מהערכים המדויקים אינם מפורטים כאן)
סוג רכבעירוניתלא עירוניתדרך מהירה
רכב נוסעים פרטי50 קמ״ש80 קמ״ש110 קמ״ש
אופנוע (דרגה A)50 קמ״ש80 קמ״ש
אוטובוס (לא זעיר)50 קמ״ש80 קמ״ש100 קמ״ש
משא/מסחרי מעל 12,000 ק״ג50 קמ״ש (תקרה קבועה)80 קמ״ש80 קמ״ש
טרקטור משא40 קמ״ש-
טרקטורון40 קמ״ש40 קמ״ש40 קמ״ש

מתי תמרור גובר על ברירת המחדל - ומתי לא

זו הנקודה שהכי מבלבלת נבחנים. הכלל הבסיסי: תמרור מהירות שהוצב בשטח גובר על ברירת המחדל של החוק - גם אם הוא מתיר מהירות גבוהה יותר וגם אם הוא דורש מהירות נמוכה יותר. זו בדיוק הסיבה שיש תמרורי ׳50׳ באמצע כביש בין-עירוני, או תמרורי ׳70׳ בכניסה לישוב.

אבל יש חריג חשוב: לרכבים כבדים מסוימים (כמו משא מעל 12,000 ק״ג) יש תקרת מהירות שהחוק קובע במפורש שאי אפשר לעבור אותה, גם אם התמרור בשטח מתיר יותר. במילים אחרות - התמרור יכול להוריד את המהירות המותרת לרכב הכבד, אבל לא תמיד יכול להעלות אותה מעבר למגבלה שנקבעה לסוג הרכב הזה. זה ההבדל בין ׳ברירת מחדל של דרך׳ (שתמרור תמיד יכול לשנות) לבין ׳תקרה קבועה שנקבעה לפי סוג הרכב׳ (שלא תמיד ניתנת לשינוי בתמרור).

כלל אצבע פשוט למבחן: אם השאלה שואלת על רכב נוסעים פרטי או אופנוע - כמעט תמיד התמרור קובע. אם השאלה שואלת על משאית כבדה, אוטובוס או רכב עבודה - שימו לב טוב אם המספר בשאלה תואם למגבלה הספציפית של אותו סוג רכב, ולא רק למספר שעל התמרור.

מהירות סבירה - לא רק המספר על התמרור

גם כשלא חורגים מהמהירות המרבית המותרת, עדיין אפשר לנסוע ׳מהר מדי׳ מבחינת החוק. מהירות סבירה מוגדרת כמהירות שמתאימה לתנאי הדרך, הסביבה והתנועה בפועל, ושבה יש לנהג שליטה מלאה ברכב - ובכל מקרה לא גבוהה מהמהירות המרבית החוקית.

כלומר: אם יורד גשם כבד, יש ערפל, הכביש רטוב או שיש הרבה הולכי רגל - נסיעה במהירות המרבית המותרת (למשל 50 קמ״ש בעיר) עדיין יכולה להיחשב לא סבירה ומסוכנת, גם אם היא חוקית על הנייר. החוק מטיל על הנהג את החובה להאט מעבר למה שהתמרור דורש, כל אימת שצפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש - זו לא המלצה, זו חובה.

מאט מהירות ומגבילי מהירות - מתי חובה להפעיל

ברכבים מסוימים (בעיקר משאיות ואוטובוסים כבדים) מותקן מגביל מהירות - מכשיר שמונע פיזית מהרכב לעבור מהירות מסוימת. חובת ההתקנה חלה על רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר יותר מ-12,000 ק״ג, על תומך ועל רכב עבודה.

בנוסף, ברכבים שמותקן בהם מאט מהירות (Retarder) - מנגנון האטה נוסף לבלמים הרגילים, בעיקר ברכבים כבדים - יש חובה חוקית להפעיל אותו בירידה תלולה, בתנאי שמוצב בדרך תמרור המזהיר במפורש מפני ירידה מסוכנת. זו לא חובה גורפת בכל ירידה - היא תלויה בקיום התמרור המתאים.

המלכודות במבחן

✗ חושבים שאוטובוס בדרך מהירה נוסע 110 קמ״ש כמו רכב פרטי.

למה נופלים: רוב הנבחנים לומדים את המספרים של רכב פרטי ומכלילים אותם על כל הרכבים, כי זה הכי נפוץ בתרגול.

איך עונים נכון: זכרו: אוטובוס (שאינו זעיר) מוגבל ל-100 קמ״ש בדרך מהירה, לא 110. כל שאר המהירויות שלו (50/80/90) זהות לרכב פרטי - רק בדרך מהירה יש פער.

✗ חושבים שאם יש תמרור שמתיר מהירות גבוהה יותר, כל רכב יכול לנסוע לפיו.

למה נופלים: בעיר, בשאלות על משאית כבדה (מעל 12,000 ק״ג), נבחנים בוחרים באפשרות שמזכירה תמרור מתיר - כי זה נשמע הגיוני שהתמרור תמיד קובע.

איך עונים נכון: למשאית כבדה מעל 12,000 ק״ג יש תקרה של 50 קמ״ש בעיר שלא ניתנת להעלאה גם אם מוצב תמרור שמתיר יותר. התמרור יכול להוריד לה את המהירות, אבל לא תמיד להעלות אותה.

✗ חושבים שמותר לחרוג מהמהירות המרבית כדי לקצר עקיפה.

למה נופלים: זה נשמע הגיוני אינטואיטיבית - אם אתה בתוך תמרון עקיפה, נראה כאילו יש היגיון לנסוע קצת יותר מהר כדי לגמור אותו מהר.

איך עונים נכון: התשובה החד-משמעית היא לא. חל איסור מוחלט לעבור את המהירות המרבית המותרת בשעת עקיפה, בלי יוצא מן הכלל של סוג דרך.

✗ חושבים שאופנוע קטן (עד 125 סמ״ק) מקבל מהירות מרבית נמוכה יותר בעיר, כי הוא ׳חלש יותר׳.

למה נופלים: יש הנחה שרוכב על אופנוע קטן מוגבל יותר, בדומה להיגיון של טרקטורון או טרקטור.

איך עונים נכון: אין הנחה כזו: גם אופנוע עד 125 סמ״ק מוגבל ל-50 קמ״ש בעיר, בדיוק כמו כל אופנוע ורכב פרטי אחר.

✗ מבלבלים בין ׳מהירות סבירה׳ לבין ׳המהירות המרבית המותרת׳, וחושבים שאם לא חצית את התמרור אתה תמיד בסדר.

למה נופלים: השאלות מנוסחות בצורה שמפתה לבחור בהגדרה הפשוטה מדי - ׳כל מהירות שבה יש לנהג שליטה מלאה׳ - בלי להזכיר את תנאי הדרך.

איך עונים נכון: מהירות סבירה היא הצירוף של שני תנאים יחד: מתאימה לתנאי הדרך/הסביבה/התנועה בפועל, וגם לא גבוהה מהמהירות המרבית החוקית. חסר אחד מהם - זו לא תשובה מלאה.

שאלות נפוצות

מה המהירות המרבית המותרת לרכב פרטי בדרך מהירה?

110 קמ״ש, אם לא הוצב תמרור שקובע אחרת. זו המהירות הגבוהה ביותר בברירת המחדל של החוק הישראלי לרכב פרטי.

האם מותר לנסוע מהר יותר מהמהירות המרבית בזמן עקיפה?

לא. חל איסור מוחלט לעבור את המהירות המרבית המותרת גם בשעת ביצוע עקיפה, ללא יוצא מן הכלל.

מה ההבדל בין ׳דרך שאינה עירונית׳ ל׳דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי׳?

ההבדל הוא קיומו של אי תנועה פיזי שמפריד בין כיווני הנסיעה, לא רק קו הפרדה צבוע. כשיש הפרדה בנויה, ברירת המחדל עולה מ-80 ל-90 קמ״ש, כי הסיכון להתנגשות חזיתית קטן משמעותית.

האם תמרור מהירות תמיד גובר על ברירת המחדל של החוק?

ברוב המקרים כן - תמרור שהוצב בשטח גובר על ברירת המחדל, גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה. אבל לרכבים כבדים מסוימים (כמו משא מעל 12,000 ק״ג) נקבעה תקרת מהירות שלא ניתנת לחריגה גם אם התמרור מתיר יותר.

מה זה ׳מהירות סבירה׳ ואיך זה שונה מהמהירות המרבית המותרת?

מהירות סבירה היא מהירות המותאמת לתנאי הדרך, הסביבה והתנועה בפועל (גשם, ערפל, צפיפות), ושבה לנהג יש שליטה מלאה ברכב - ובכל מקרה לא גבוהה מהמהירות המרבית החוקית. אפשר לנסוע בתוך המהירות המותרת ועדיין לא לנסוע במהירות סבירה, אם התנאים בשטח דורשים האטה נוספת.

מוכנים לתרגל?

תרגלו את שאלות המאגר בנושא מהירויות ← משוב מיידי על כל שאלה, ללא הרשמה.

מדריכים קשורים

מדריך זה הוא תוכן לימודי מקורי של psychome.co.il. השאלות והתרגול הנלווים מבוססים על מאגר השאלות הרשמי של משרד התחבורה — מאגר השאלות והתשובות הרשמי למבחן נהיגה עיוני. psychome.co.il אינו גוף רשמי ואינו קשור למשרד התחבורה. במקרה של סתירה בין המידע כאן לבין הוראות הדין — הוראות הדין גוברות.